שיעור שלישי

להיות טאלנט בכל גיל

ישראל משופעת בחוקרים, במדענים, באינטלקטואלים ובמרצים מוכשרים להפליא. על מרביתם לא שמעתם אלא אם נקלעתם לאחד המעגלים הקרובים אליהם. אבל פרופ' יורם יובל הפך לכוכב. הוא מוכר, הוא מוערך, הוא שדרג את ה"אקדמיות" שלו למה שנראה כמקסימום האפשרי מכל הבחינות. הוא טאלנט. תארים מכובדים ומרשימים יש לו לפרופ' יובל באמתחתו: חוקר מוח, פסיכואנליטיקאי, פסיכיאטר, ומרצה בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית וחבר האגף לרפואת המוח בבית החולים הדסה. הוא אפילו חוטא בכתיבה וכבר חתום על כמה רבי מכר שיצאו תחת ידו. ועם כל הטוב הזה, עדיין הסיכוי שהייתם מכירים אותו לפני שעשה את המעבר מחדר הטיפולים המסוגר, או מאולם ההרצאות האוניברסיטאי, לפומביות הפולשנית של הפריים טיים הטלוויזיוני והמדיה בכלל, הוא נמוך.

את המעבר לקדמת הבמה ביצע יובל, ששימש כיועץ מדעי לסדרות טלוויזיה מובילות, כשהתיישב על כיסא המגיש של "שיחת נפש," תוכנית ששודרה תחילה בפלטפורמות איכותיות כמו ערוץ 8 והחינוכית, ובהמשך גם בערוץ הבידור של הוט. נסיקתו אל שמי הכוכבות כידוען התחוללה באמצעות הפניית מעט מן האנרגיה והמוטיבציה שלו לכיוון נוסף. הוא השכיל להבין שבעידן הנוכחי הוא מוכרח להשתנות ולהתפתח כדי לא להיתקע במקום. יובל התאים עצמו למציאות ו"התלבש" על גל תוכניות הריאליטי ששטף את המדינה. הוא נפטר מהגישה המקובעת של המקצוע שלו, וניצל את הבמות החדשות שצמחו לנגד עיניו כדי להתבלט, וגם כדי לעשות את מה שכנראה התאים לאישיותו – להחצין את כישוריו.

המעבר הקיצוני מן השמירה על קדושת המקצוע הטיפולי לפומביות המופגנת של הטלוויזיה ושל שאר אמצעי התקשורת היה אולי עלול להזיק ליובל ולעורר גישה צינית בקרב הציבור, אולם הוא ידע לבחור בקפידה רבה את התוכניות שצילם. הוא גם הצליח לחמוק מן החשש ליצור אנטגוניזם וקנאה בקרב עמיתיו. במקביל לשגשוגן של תוכניות הטלוויזיה שבהן כיכב, הוא תזמן התפתחות מקצועית בזירות נוספות: הרצאות בכנסים ובאירועים פרטיים בארץ ובחו"ל. כך הפך מהר למדי לסופרסטאר בתחומו, עם כל הרווחים הנובעים מכך.

יובל הפך לטאלנט כיוון שהוא מתווה דרך מעשית לאוטוריטות מקצועיות, שמאפשרת להם להרחיב בהרבה את מוטת ההשפעה של המחקר והמקצוע הטיפוליים. הוא יצר עבור אנשי המקצוע שמחוץ ל"עולם הזוהר" נתיבי רווח חדשים ודרך להרעיף על ההמונים בידור אינטליגנטי ומרחיב דעת. כשהוא מופיע בסדרה בידורית ומראה בעזרת נתונים ומחקרים "כיצד להיות מאושר," הפרופסור הנמרץ וה"פופוליסטי" משלב באופן אופטימלי בין עולמות שונים לכאורה ומשפיע על המונים לטובה.

על אף היותו "אולד־סקול" בגישתו, יובל לא שוקט על השמרים. במערכת הבחירות שקדמה לחילופי השלטון בישראל הוא לא היסס לצאת לחלוטין מן הקתדרה, מאולם ההרצאות ומן האולפנים המסחריים ולהתנגד באופן מעשי להמשך שלטון נתניהו. הוא הסתכן – לכאורה לפחות – בפגיעה בעתידו ובהכנסותיו, אך התעקש לנסות להשפיע בראיונות, בכתיבה ובסדרת סרטוני רשת שצילם. בהמשך גם התייצב כמועמד לכנסת באחת הרשימות שלא שרדה את הדרך לקלפיות. ייתכן שהגלגול הטאלנטי הבא שלו יהיה כשהוא ייכנס לזירה הפוליטית כיועץ וימתג עצמו כ"לוחש לח"כים," שהרי מעולם לא הסתיר את רצונו לחקור ולפצח את הקשר שבין פעילותו של אדם שמתעקש לנהל חיים של אחרים לבין הביוגרפיה שלו.

זה קורה כל הזמן, בכל מקום. זו המציאות של רבים וטובים – בכירים, בולטים ומצטיינים בתחומם, שיוצאים לגמלאות, לא משנה באיזה גיל ומאיזו סיבה. הם היו, לשם המחשה, מנהלים או מומחים בולטים בארגון, מוערכים, פעילים, מוקפים בעשייה אינטנסיבית במשך עשרות בשנים. הם היו במרכזו של צוות עובדים, נתנו מענה לבעיות אישיות וטכניות ועמדו לרשות הארגון, עובדיו ולקוחותיו 24 שעות ביממה. תוך כדי כך הם השתתפו בכנסים, הנחו פאנלים, יעצו, קיימו קשרים ענפים בארץ ובעולם. הם היו עסוקים מאוד, ובהרבה מקרים גם מסופקים מעשייתם. ואז, יום אחד, מרצונם או שלא, הם הגיעו לרגע הפרישה. אף שמסלול היציאה לגמלאות היה ידוע מראש, שום דבר לא באמת הכין אותם לבוקר שאחרי. בשבועות הראשונים שלאחר הפרישה הם מציצים בצג הטלפון בכל כמה דקות רק כדי לוודא שהמכשיר תקין, הרי לא ייתכן שלפתע שבק חיים. צריך להתרגל למצב חדש: החלטות מתקבלות ללא מעורבותם. המזכירה כבר לא נכנסת בבוקר עם הלו"ז היומי, אירועי העבודה לא כוללים אותם, והמידע והעדכונים פוסחים עליהם ומתפרסמים מבלי ששמם יתנוסס על המסמכים. הם כבר לא רלוונטיים, אך בו בזמן הם מרגישים שיש להם עוד כל כך הרבה לתרום. לעצמם ולאחרים.

כן, היציאה הכפויה ממעגל העבודה – בוודאי כשמדובר בבכירים או ב"כוכבים" בתחומם, שהיו עמודי תווך בתאגיד – עלולה להיות קשה לארגון, אך היא בעיקר קשה, ואפילו משברית, לאקס־בכיר עצמו.

אבל לבכירים בדימוס יכולה להיות תרומה משמעותית לחברה ולעצמם גם בהמשך, לא פחות מקודם, ולעיתים אף יותר! זאת בתנאי שהכינו תוכנית ל"אני" החדש שלהם. לימים שאחרי. בפועל, אפשר לבנות את עצמנו מחדש גם אם אין לנו תוכנית המשך, כי אף פעם לא מאוחר להכין כזו. ואין זה משנה אם מדובר במנכ"לים, מפקדים, יושבי ראש, שופטים, מנהלי מחלקות, רופאים, ספורטאים, אגרונומים או אנשי טכנולוגיה. כולם יכולים להפוך לטאלנטים מאוחרים, למשפיעים ולבעלי משמעות בזירות שבהן פעלו לאורך השנים או מחוצה להן – בזירות חדשות. גם אם לא היו עד כה טאלנטים, הם בהחלט יכולים להפוך לכאלה בערוב ימיהם!

כך למשל, בלוג של מקצוען בתחומו, המציג תובנות ודעות מקצועיות באופן תדיר ומתעדכן, לצורך הדוגמה, אחת לשבוע, יכול להיות הן כלי יעיל לשמירה על הרעננות המקצועית ועל הרלוונטיות של הטאלנט והן מקור לתוכן עשיר עבור מקום העבודה או מתעניינים אחרים בתחום. זה יכול להיות בלוג של שופט בכיר שפרש מכס השיפוט, או בלוג עסקי שכותב מנכ"ל בכיר שיצא לאחרונה לגמלאות. הללו, ועוד רבים אחרים, יכולים לתרום מהידע שלהם, מכישוריהם ומניסיונם גם לציבור הרחב וגם לאנשים שעניינם בנישה הרלוונטית. יתרה מכך, זירות כאלה עשויות לאפשר גמישות מבחינת התכנים שלהן ויכולות להוביל לפיתוח יוזמות ולהתגייסות לפעולות משמעותיות בנושאים שאינם קשורים ישירות לתחום המומחיות של הטאלנט. עם הכלים הדיגיטליים המתפתחים, תמיד אפשר לגלות תחומי ידע חדשים ולהפוך שוב לבר־סמכא שרבים נועצים בו ומתעניינים במוצא פיו.

לבלוט בממסד

אחת הזירות המשמעותיות שבהן טאלנט שהבשיל באיחור יכול להשפיע באופן ישיר על אוכלוסייה גדולה היא, באופן מפתיע או לא, המגזר הציבורי.

אנחנו נוטים לראות טאלנטים כאנשים הפועלים באופן עצמאי, בחופשיות ובסביבה עסקית תוססת, אבל פעמים רבות אינטראקציות חברתיות־כלכליות חשובות מתרחשות דווקא בזירה הציבורית. מערכת החינוך, מערכות התכנון, התשתיות, התחבורה, מערכות עירוניות וכיוצא באלה – כולן מערכות המשפיעות באופן ישיר ויומיומי על חייהם של מיליוני בני אדם.

קשה להפריז בטוב שיכול לצמוח מן הזירות האלה אם יפעלו בהן מומחים מנוסים שרוצים ויכולים להניע מהלכים לטובת האזרח. תארו לכם מצב שבו אותם פאבליק־טאלנטים מגייסים את הציבור לפעילות משמעותית ומעצימה כדי לייצר סביבה אזרחית טובה יותר. בעצם, המגזר הציבורי יכול וצריך להיות קרקע פורייה לצמיחתם המחודשת של אותם "כוכבי עבר" שיכולים לשנות את המציאות. כך תוכל החברה כולה ליהנות מכישרונם של בעלי ניסיון, אנשים משכמם ומעלה, כאלה ששירתו במגזר הציבורי בעבר, או כאלה שמצטרפים אליו לאחר פרישתם מהשוק הפרטי.

סיגל אביטן (Sigal Avitan) היא יועצת מיזוגים ורכישות, יזמת סדרתית, סופרת ומרצה, ומייסדת Business Talent. הטקסט מתוך הספר להיות טאלנט, מהדורה חדשה.