אחרי מהלך גדול, אקזיט, הנפקה, פרישה או מכירה, מגיעה שאלה שרוב האנשים אינם מוכנים לה. לא מה עושים עם הכסף, אלא מה עושים עם האור.

במכירת עסק משפחתי יש שכבה שאינה מופיעה בשום מודל הערכת שווי. הצד שמוכר נפרד מרצף בין דורי, מהשם שעל השלט ומהחדר שבו אביו או סבו

יזם בלי חשד בריא אינו שורד זמן רב. היכולת להבחין בין עניין אמיתי לאינטרס, בין מחמאה להכנה לבקשה ובין שותפות לשימוש בשם שלך, היא אחת

בספר קהלת כתוב משפט שנשמע כמו הנחיה תפעולית, אם הברזל קהה והאדם לא השחיז אותו מראש, יידרש כוח רב יותר, ויתרון הכשרת הכלי הוא חוכמה.

לפני מהלך משמעותי אני מבקשת מהאדם שיושב מולי לקחת דף ועט ולכתוב את העקרונות שעליהם הוא אינו מוכן לוותר. בלי תנאי העסקה, בלי תרחישים ובלי

יש מנהלים שממלאים את החדר בעצמם. הם שומעים רעיון חדש ומכניסים אותו מיד לתבנית מוכרת, נמנעים מלגלות כוכבים חדשים מפני שחשוב להם להישאר הכוכב היחיד,

מקובל להניח שעסקה נופלת בגלל מחיר, בגלל תנאים או בגלל תזמון, ואלה באמת הסיבות המוצהרות ברוב המקרים. כשאני מסתכלת אחורה על משאים ומתנים שנתקעו רגע

בכל עסקה גדולה יש בדיקת נאותות. עורכי דין עוברים על החוזים, רואי חשבון על הספרים, ומומחים בודקים את הטכנולוגיה, את תיק הלקוחות ואת ההתחייבויות שלא