חדר עבודה 7

הטאלנט המופנם

אלונה ברקת מדברת על ניהול בשפה שרק עכשיו מצליחה לחדור ללשכות של מנהלים – אמונה, צניעות, סובלנות, סבלנות ומצוינות. אלה הם הפרמטרים שעל פיהם היא בוחרת עם מי לעבוד. היא ממעטת להיחשף ולכן חדר העבודה שלה ממוקם בשיעור "הטאלנט המופנם." היא מתניעה שינוי בעולם של גברים, אבל בשקט.

1. חזון אמיתי ועמוק מניע קדימה.
2. לבחור בבלתי צפוי למרות אי הנוחות שזה מעורר מסביב.
3. לפעול תמיד על פי הערכים האישיים.
4. סובלנות וצניעות הן קודים ניהוליים.
5. עשייה יומיומית היא המפתח להצלחה, אין תמורה בקיצורי דרך.
6. לפעול באומץ ובמהירות ולתקן תוך כדי תנועה.
7. אין אתגר שלא נוכל לו כשיש סביבנו צוות מנצח.
8. הדרך היא בעלת חשיבות גבוהה כמו המטרה, ושתיהן עולות בחשיבותן על ההכרה.

כוחו של הטאלנט המופנם

כשאני פוגשת אנשים מעוררי השראה שדוחים הזדמנויות נפלאות ורואים בביישנות שלהם מגבלה ונמנעים מלעמוד בקדמת הבמה, אני לא מסבירה להם עד כמה חשובה החשיפה עבורם הם. הטאלנט המופנם לעולם לא ירגיש בנוח עם כתרים נוצצים. בעיניו אלו הם קישוטים זולים ובני חלוף, והוא ממש לא מעוניין להפנות אליהם את המשאב היקר ביותר שלו – זמן.

הטאלנט המופנם רוצה לשנות ולהשפיע. זאת המשימה שלו, ולכן בשיחות איתו אני מדגישה דווקא את ההפסד הגדול של ציבור רחב שלא חשוף לרעיונות שלו. התקשורת היום היא זמינה ורב־ערוצית ומאפשרת לאדם כזה לתרום לקהל גדול יותר מזה שאיתו הוא בא במגע.

בספר "שקט:" כוחם של המופנמים בעולם שלא מפסיק לדבר," מביאה סוזן קיין אינספור מחקרים ודוגמאות למחיר העצום שאנו כחברה משלמים על שאנו לא מאפשרים לטאלנט המופנם להשמיע את קולו בדרכו שלו. קיין מציינת המצאות כמו תורת היחסות, מנוע החיפוש גוגל ויצירות אומנות כדוגמת פיטר פן ורשימת שינדלר ככאלה שעלינו לראות בהן את תרומתם הגדולה של המופנמים. זוהי תרומה שלא נכיר בה אם נפעל כולנו אך ורק על פי התכתיב של החשיפה הקולנית והמוחצנת. יש עוד דרכים להגיע להכרה ולהשפעה.

המופנמים הם אנשים שבעולם החשוף והשטחי שלנו הולכים לאיבוד, וחבל. כי אנחנו מפסידים כשהם שותקים ומפנים את השטח לרעשנים. אוי הרעשנים, הלוואי שהייתה להם קצת בושה.

ללכת צעד אחד נוסף

הטאלנטים המופנמים נמצאים בכל מקום: במעבדות, בחדרי עבודה ביתיים, בחדרי בקרה, במשרדים, בקיוביקלס ובחללי עבודה משותפים. הם מפתחים, מעצבים, מציגים פתרונות ורעיונות ומובילים שינויים מרחיקי לכת, ורק מתי מעט מעבר למעגל הקרוב יודעים עליהם. אתם בוודאי מכירים אותם: המתכנת שפונים אליו בכל בעיה טכנית, מנהל השיווק שיודע ליצור חיבורים מוצלחים, אשת הגיוס שקולטת את טיב המועמדים בשנייה הראשונה, המעצב שתמיד מצליח להעביר מסר ויזואלי באופן מדויק, ועוד ועוד. במבט שטחי קשה לנו להגדיר אותם כטאלנטים ונעדיף לראות בהם "אנשים העושים את עבודתם בצורה טובה." אבל אם נביט על תפקודם ברוח ספרה של קיין, נראה שמדובר באנשים מוכשרים במיוחד שמבצעים את עבודתם בדרך ייחודית ומעוררת השראה החורגת ביעילותה ובמעוף שבה ממסגרת העיסוק שלהם.

אתם הופכים לטאלנטים כשאתם עושים מעל ומעבר. כשאתם צועדים את הצעד הנוסף ומבצעים דברים שמבליטים אתכם אך גם משפיעים על הסביבה הקרובה ואף מעבר לה.

מנהלת בכירה ומופנמת פיתחה בארגון שהיא עובדת בו סדנה לרכישת כלים חדשניים ומעניקה לעובדים ערוץ צמיחה לתפקידים בכירים. זאת על אף שהתפקיד אינו דורש זאת ממנה. היא מנהיגה. היא מובילה. היא פרצה דרך בארגון, והיא טאלנט בהתהוות. כשפגשה בתוכה את הפחד מכך שתצמיח אנשים טובים ממנה שאולי יתפסו את מקומה, הסברתי לה שאין אנושי מזה, כולנו פוחדים שיתפסו את מקומנו, שאולי כבר לא יזדקקו לנו, אבל התועלת גוברת על הסיכון – אם תמצא עצמה מחוץ לארגון, יהיה זה מפני שהוא יהיה כבר קטן למידותיה, ועשרות הזדמנויות מאתגרות יחכו לה בחוץ. זכרו, פחד מהצלחת האנשים סביבכם עוצר בראש ובראשונה את ההתקדמות שלכם.

אגב, אני לא יודעת אם ראוי להצהיר על העדפה, אבל אני באופן אישי נהנית לעבוד בעיקר עם הטאלנטים המופנמים. אחד מהם הוא אסף. את מרבית שנותיו הבוגרות עשה אסף כהן, המכונה "פיזר," ביחידה 8200. כבר במפגש הראשון שלנו הבנתי למה דווקא הוא, מכל האנשים המוכשרים שמשרתים עימו, הגיע למעמד סגן מפקד היחידה המחוזרת ביותר בעולם.

פיזר הוא טאלנט מופנם מובהק. חשוב לו לעשות יותר ולהשמיע פחות. הוא יודע להצמיח טאלנטים אחרים, בעל רעב תמידי למתנגדים ומבקרים שיאתגרו אותו ("איך נתפתח ונשתפר בלעדי אלה?") ובעל יכולת לעודד חשיבה על בעיות ותקלות אפשריות כדי למצוא להן פתרונות הרבה לפני שהן מתרחשות.

לאחר שסיים את שירותו הצבאי קיים רצף של פגישות עם גורמים רבים בשוק ההייטק הישראלי. לא אחת נשאל על סוד המצוינות של היחידה ושל הטאלנטים הנמצאים בה, וכן על האופן שבו ניתן ליישם את ההתנהלות ביחידה בארגונים אחרים. התחלנו לעבוד ביחד על גיבוש הרצאה שתנסה לענות בדיוק על השאלות הללו.

"עוד קודם, אני צריך להסביר" הוא אומר, 8200" אינה יחידה צבאית סטנדרטית – הניהול והפיקוד שזורים בה ומייצרים משהו יותר רך ועגול יחסית לארגון צבאי קלאסי. התפיסה שלי הושפעה ממפקדיי ומפקודיי, ומן האירועים שעברתי בצבא ובחיים האישיים. חשוב לציין שזו תפיסה מתפתחת. בארגון שחייב להשתנות בקצב גבוה לאור השינויים שהוא חווה בסביבה, תפיסת ההובלה והמנהיגות חייבת להשתנות בהתאם. אני מסמן מספר עקרונות:

"הראשון הוא עיקרון שאני מכנה השילוש הקדוש – אנושיות, מקצועיות וקבלת החלטות.

"אנושיות, כי דרך ארץ קדמה לתורה. עוד לפני היותנו מפקדים וחיילים, אנחנו בני אדם ועלינו לנהוג באחרים בכבוד הנדרש. לא לשכוח שמתחת למדים נמצאת ישות שדורשת התייחסות אישית ומקצועית, אם בשגרה ואם בפעילות מבצעית. הפעם הראשונה שבה הבנתי את חשיבות העניין הייתה כשבמדור שעליו פיקדתי בתחילת דרכי חשתי שהדברים לא מתנהלים עם 'סכין בין השיניים.' כששוחחתי על כך עם האנשים, אמר לי אחד מהם ש'לא כיף פה' וש'אתה אפילו לא אומר לנו בוקר טוב.' זה היה אגרוף לבטן. כל כך פשוט, כל כך משמעותי. השינוי היה מהיר. שנה לאחר מכן, כשביקשתי מאותו קצין לתאר את תחושותיו הוא אמר לי שייתכן שיכול היה לתרום יותר בתפקיד אחר, אבל 'נלחמתי בשבילך.' מנהיג לא צריך הרבה יותר מזה.

"מקצועיות, כי אי אפשר להוביל אנשים חכמים ומוצלחים כל כך ללא הבנה של עולמות התוכן שבהם היחידה עוסקת. אין זה אומר שצריך להיות מספר אחת בכל תחום (זה הרי בלתי אפשרי), אלא בעיקר שיש לדעת לשאול את השאלות הנכונות ולזהות את הסוגיות הדורשות העמקה.

"קבלת החלטות, כי זה התפקיד של מי שיושב 'בראש השולחן.' עיני כולם נשואות אליך שתשקול, שתבדוק, שתשאל ושתגיד מה עושים ולאן הולכים. אני מאמין שבארגונים אין ואקום – אם אתה לא תחליט, אחר יחליט במקומך. לכן, בכל דיון, שיחה, הצגה או התייעצות, קיבלתי החלטות ונתתי הנחיות. הבדיחה הייתה שאם מישהו בא לתת לי עוגת יום־הולדת הוא יוצא עם הנחיות להמשך. אני לא ממש איש של בוקר, אבל הבנתי בשלב כלשהו שחשוב מאוד להיות הראשון במשרד ולקבל את ההחלטות הראשונות של היום.

"העיקרון השני הוא משימתיות גבוהה. ביחידה 8200 כולנו התחנכנו ומחנכים לאור המשפט 'אין דבר כזה שאין דבר כזה' – הכול אפשרי, השאלה היא אם וכמה רוצים להשקיע. אנשיי ידעו שאין להם רשות להסביר לי שאי אפשר.

"עיקרון נוסף הוא עקרון החבל הארוך. אני מאמין שאחריות המפקד הינה להראות את הדרך, לייצר מסגרת לפעולה ולהנחות. הדרך למימוש ההנחיות היא בידי מפקדי המשנה, שמבינים שהם מחויבים לתוצאות ומצויים תחת בקרה. החבל הארוך מחייב את הדרגים הנמוכים יותר לחשוב ולהתייעץ כדי להגיע למענה שהולם את ההנחיות.

"לצד עקרונות אלו ישנם, מה שהוא מכנה מפתחות להצלחה: "חדשנות ודיסרפטיביות (disruptiveness): היכולת לעודד חדשנות פורצת דרך, שנותנת מענה לבעיות שאפילו עדיין לא קיימות. לעיתים קרובות לא נוצר מפגש בין המו"פ הטכנולוגי ובין עולם היעדים, אולם כאשר הוא התרחש, הוא שאפשר ל-8200 לספק מענה מגוון וייחודי לצורך; מענה שבמקרים רבים הקדים בהרבה את השוק האזרחי. כך נולד הסייבר ביחידה 8200. הנכונות של מפקדים לספק מרחב נוח לכמה משוגעים לדבר יחד עם הבנתם כי ייתכן שאין המדובר בלהציץ מתחת לאבן, אלא להזיז את כל ההר, הן המאפשרות חדשנות ותעופה מעבר לכל דמיון.

"אנשים. ישנה ִאמרה ותיקה שלפיה הנשק של היחידה הוא האנשים. אני כופר באמרה הזו. אנשים אינם כלי נשק. האנשים האיכותיים שמרכיבים את יחידה 8200 הם התבלין שעושה את ההבדל. הם אלו שמאפשרים לעשות קסמים. הייחודיות שלהם היא במצוינות שאיתה הם מגיעים, בהכשרות שהם עוברים ובחשיפה לדמויות פיקודיות שתורמות לעיצובם ולנטיעת האמונה המוחלטת שאפשר להשיג כל דבר למען ביטחון מדינת ישראל. יחידה 8200 היא יחידה מצוינת בראש ובראשונה בגלל היכולת להביא את הטובים ביותר ולשמר את הטובים ביותר, ויש שיגידו גם את המוזרים ביותר. אחד האנשים הזכורים לי שירת במשך שנים באחד האזורים הטכנולוגיים הסבוכים ביותר והיה אמון על פתרון בעיות קשות. היינו רואים אותו מקיף פעם אחר פעם את הבסיס בהליכה תוך שהוא חושב על בעיה תורנית, כשלפתע היה רץ בחזרה למשרד הקטן שלו. 'אאוריקה,' יש פתרון לבעיה. הוא כמעט שלא דיבר עם אף אחד ונחשב לעוף מוזר מאוד. אחת לכמה חודשים היה המפקד מקיים פורום מפקדים שמטרתו לדון בסוגיות שוטפות. אחד הפורומים הוקדש לסוגיית ביטחון המחנה. תוך כדי הצגת הנושא הצביע אותו חייל ולהפתעתנו החל לדבר. הוא ציין שבשיטוטיו מסביב לבסיס הוא זיהה חור בגדר שכדאי לסתום. התברר שהיו מקומות שרק הוא הגיע אליהם. סיפור אחר הוא על אודות חייל בעל יכולות יוצאות דופן, שהחליט יום אחד שהוא גורו. לפיכך החליף את שמו, לבש טוניקות לבנות ארוכות וגידל זקן. יום אחד הגיע הרמטכ"ל גבי אשכנזי לביקור ביחידה. בין היתר הצגנו לו את הפרויקט שעליו היה אמון אותו חייל. אשכנזי, שהופעה ייצוגית הייתה חשובה לו, הישיר מבט למפקד היחידה ושאל: 'הוא חייל?' המפקד הנהן. 'לא הבנתי כלום ממה שהוא הסביר לי, אולם זה נראה לי חשוב,' אמר הרמטכ"ל, 'אבל תגיד, למה הוא נראה ככה?' שאל. 'הרמטכ"ל,' ענה לו המפקד, 'הסוגייה חשובה ורק הוא יכול לתת לה מענה. אם נכריח אותו ללבוש מדים, הוא לא יהיה פה ונישאר בלי פתרון. עכשיו תחליט מה נכון לעשות'. אשכנזי הרהר שנייה. 'שילבש מה שבא לו,' ענה.

"תפיסת פיקוד היברידית – אחת הסוגיות שנדונות ביחידה כבר שנים הינה תפיסת הפיקוד. מטריצה ייחודית (יש שיגידו על גבול הבלתי אפשרית) של אחריות משימתית, אחריות פיקודית ואחריות מבצעית, המשלבת אנשי צבא ואזרחים, מחייבת גישה שונה לכל אחד מבעלי התפקידים. חובת ההובלה (ולא רק ההשתתפות) מוטלת על כל אחד ואחד בשרשרת.

"השתנות, השתנות, השתנות. בקצב מהיר ולפני כולם. כפי שחשוב להיות הראשון שמקבל החלטות, חשוב גם להיות הראשון שנותן מענה להתפתחויות בצה"ל, באמ"ן, בתעשייה האזרחית, וכמובן – בקרב האויב. יחידה 8200 הפיקה לקחים מן העבר והבינה שהתעלמות משינויים לאור יתרון יחסי שקיים בנקודת זמן ספציפית יכולה לייצר בעיה קרדינאלית.

"שותפויות ושילוביות (Jointness) – בעשור האחרון אנו עדים לתהליך עמוק שהתרחש ביחידה 8200 ובמסגרתו מיחידה סגורה, השומרת בקנאות על יכולותיה ועל המידע שהיא צוברת, חל מעבר ליחידה פתוחה, המאפשרת גישה ליכולות ולמידע; יחידה שרואה עצמה משתתפת בתהליכים מבצעיים באמ"ן ובצה"ל וככזו חותרת לייצר שילוביות ברמות השונות בחירום ובשגרה ולשותפויות להשגת יעדים טכנולוגים ומבצעיים. אם בעבר חששה היחידה שפתיחות תסכן את יכולותיה, הרי שהיום ישנה הבנה שהיתרונות הגלומים במהלך עולים עשרות מונים על החסרונות. תפיסה זו הביאה לשיתופי פעולה יוצאי דופן עם ארגונים נוספים, שקשה אפילו לדמיין אותם.

"זה כיף גדול להיות חלק מארגון איכותי ומוביל כל כך. עם זאת, האתגר הגדול ביותר של היחידה הוא לשמור על המצוינות. קשה להעפיל לפסגה, אבל עוד יותר קשה להישאר בה לאורך זמן. החשוב הוא לדעת כיצד להימנע מחטא היוהרה, לא לפספס השתנות רלוונטית ולא להתעלם מהצורך לפנות לכיוונים חדשים או להשתמש ביכולות אחרות. יש לדעת כיצד לשמר אנשים מצוינים שעה שהשוק האזרחי מציע משכורות גבוהות פי ארבעה וחמישה מאלו שהצבא יכול לשלם. אלו הם האתגרים, ועימם היחידה ממשיכה להתמודד כל העת."

סיגל אביטן (Sigal Avitan) היא יועצת מיזוגים ורכישות, יזמת סדרתית, סופרת ומרצה, ומייסדת Business Talent. הטקסט מתוך הספר להיות טאלנט, מהדורה חדשה.