לפני הכול

המהדורה החדשה של הספר להיות טלנט (ביזנס טאלנט) כוללת שמונה שיעורים וכל אחד מהם מבקש לאתגר אתכם להסתכל מעבר לאופק היומיומי, ולמנף את כישוריכם כדי למצות עד תום את הפוטנציאל שטמון במציאות החדשה, וזאת בעזרת תובנות עדכניות, כלים מעשיים, ושיחות עם אנשי מופת שהקדימו להבין את העידן שבו אנחנו חיים.

הקריאה בספר הזה עשויה להפוך לצומת מרכזי בחייכם, להצית את האש שחבויה בכם ולחבר את הלהט החדש לכלים של המציאות המשתנה כל העת. העולם עובר שינוי דרמטי, והיום יותר מתמיד אנו ניצבים בפני אתגרים חדשים ומרגשים. הבינה המלאכותית וגלי השינוי המהירים הם הזדמנות לגלות כוחות חדשים בתוכנו ולהבין כיצד לרתום לטובתנו טכנולוגיות שעד לא מזמן נחשבו למדע בדיוני, וזאת מבלי לאבד את מהותנו האנושית. אנו נמצאים בעיצומו של עידן מרתק, ייחודי וחסר תקדים בתולדות המין האנושי – עידן שבו לכל אחד ואחת מאיתנו יש אפשרות לבלוט, להשפיע ולהוביל. הכלים החדשים והמתוחכמים מונחים לפנינו. אין המדובר רק בטכנולוגיות חכמות, אלא גם בכלים פסיכולוגיים ותרבותיים שיכולים להעצים אותנו – אם נדע להשתמש בהם בחוכמה.

מעולם לא היה כר כזה של הזדמנויות לבלוט, להשפיע ולהפוך לטאלנטים, ולא רק בשדה המקומי, אלא גם במישור הגלובלי. דמויות רבות צרובות בתודעה הקולקטיבית שלנו – גברים ונשים שבחרו לא להסתפק בהצלחה האישית אלא לעשות את הצעד הנוסף לעבר שינוי המציאות סביבם, ובכך מותירים חותם לדורות. הם לא רק מצטיינים בתחומם, אלא מצליחים להפוך את כישוריהם למנוע עבור רבים אחרים.

אתה טאלנט רק אם המעמד שלך מקדם משהו או מישהו. לא להיפך

בינואר 2007, שנה לפני שפרסם אריאלי את ספרו הראשון "לא רציונלי ולא במקרה," עלה סטיב ג'ובס לבמה בנאום מרכזי בכנס "Macworld Expo" במוסקונה ווסט שבסן פרנסיסקו, עם ג'ינס משופשף וגולף שחור ובישר לעולם על מוצר חדש של אפל – האייפון.

המכשיר הזה היה שונה מכל מה שהכרנו עד אז, ובתוך זמן קצר הפך להמשכה של כף היד שלנו. מהפכה של ממש, אין ספק. אבל באותו יום בינואר 2007 יצר ג'ובס מהפכה נוספת, שאת עוצמתה הפנמתי רק שלוש שנים אחר כך, כשבלילה אחד התעוררתי לקול רעשים שעלו מהחדר של שני הבנים הגדולים שלי, שהיו אז בני עשר ואחת־עשרה. נכנסתי לחדר שלהם ומצאתי אותם ישובים יחד באותה המיטה, מרותקים לשידור חי שבו סטיב ג'ובס משיק את אייפון 3.

כבר קרה לא פעם שהם קמו באמצע הלילה כדי לצפות בהשקה בין־לאומית בזמן אמת, אבל היו אלה השקות של מרוול או דיסני, לא של מנכ"ל חברה המכריז על גאדג'ט חדש.

ג'ובס הצליח להביא מיליוני צופים להרצאות ולהשקות שלו, בלי אלמנט מכירתי אחד! הוא שיתף את הצופים במה שמרגש אותו, בקשיים שבדרך, בפחדים, במהמורות, בחלומות, ומעל לכול – בחזון האישי שלו. הוא גרם לעובדים שלו להאמין שהם משנים את העולם, וללקוחות שלו לחוש שהם עצמם חלק מהמהפכה. הוא הפך כל הכרזה על מוצר למופע הכי טוב בעיר. בכל עלייה לבמה הוא חשף את האג'נדה שלו, את מה שבוער בו לשנות, ונעשה למנהיג רוחני של ממש.

מאז, אנחנו עדים להתרחבות התופעה הזאת, שאני מכנה "אפקט ג'ובס." כולנו רואים איך הצטמצם המרחק בין הציבור לבין מנהיגיו. כבר לא נדיר לראות פוליטיקאים ובעלי תפקידים בכירים במשק או בשירות הציבורי מדברים איתנו ישירות באמצעות הרשתות החברתיות. אם הייתם מספרים לפני 20 שנה לאזרח מן השורה שהוא יוכל להתכתב בהינף אצבע עם ראש הממשלה או עם שר האוצר על ענייני דיומא, סביר להניח שהוא היה מביט בכם בתדהמה ומטיל ספק רב באפשרות שכזו. מאז, מנהלים ויזמים שרוצים להוביל שוק ולגרום לעובדים שלהם וללקוחות שלהם לצעוד בעקבותיהם, צריכים להזיז את הפרזנטורים הצידה ולהיחשף בעצמם.

כן, זה מצריך אותם ללמוד את מקצועות הבמה, לצאת מאזור הנוחות ולתת משהו מעצמם לקהל שלהם. עליהם להיחשף באופן אותנטי שמציג את המהות שעומדת מאחורי עשייתם. כבר באותו לילה התחלתי לכתוב את יסודותיה ועיקריה של ביזנס טאלנט – הסוכנות להדרכה וליווי טאלנטים בעולם העסקים. תהליך תכליתי שבו הדד ליין הוא האלוהים, הכתיבה מזקקת והפומביות היא התחייבות.

תהליכים ארוכים מאפשרים התחמקויות אלגנטיות מאמיתות מאתגרות שמקורן הוא לא פעם בושה, גאווה או חשש מביקורת. אלא שדווקא בתוך הקושי נמצאת הדרך שלכם אל קדמת הבמה.

קדמת הבמה כמקום וכמשל

זה שלושה עשורים שאני נוכחת בישיבות רבות משתתפים שלא פעם נמשכות אל תוך הלילה ושבסיומן, במקום שתתקבל החלטה שממנה תצא תוכנית לביצוע, נקבעת עוד ישיבה. מתי כן מתקבלות החלטות? מתי כולם מתכנסים לביצוע? כשיש דד ליין וחשיפה פומבית; כשתאריך ההכרזה או החתימה מתקרב, כשנקבעו יום ושעה למסיבת עיתונאים או לאירוע השקה. אז כולם מתחדדים ויוצאים לדרך. כך נוצרת מחויבות לתהליך הדורש לעיתים התמודדות עם חסמים מנטליים שקל יותר להדחיק ולהטביע במטלות דחופות כאלה ואחרות.

לאורך השנים התמסרו לתהליך הזה יזמים ומנהלים רבים, בהם גם אומנים, עיתונאים ופוליטיקאים, שלמדו להגדיר את עצמם ואת החזון שלהם במילים שלא השתמשו בהן מעולם. התהליך הזה מוביל את כולם, באריזה המקורית שלהם, אל עבר יעד שנדחק הצידה שנים רבות.

לכל אחד ואחת אתגר אחר; כתיבת ספר אוטוביוגרפי, הפקת סרט דוקומנטרי או פרישה מהעמדה הבטוחה והיציבה של "השכיר הבכיר" וקפיצה אל כיסאו של בעל הפירמה. חלקם הפכו למרצים מעולים, אחרים למדו כיצד להופיע באולפני טלוויזיה. יש כאלה ששינו את תחום עיסוקם ואחרים שפשוט התחילו להרשות לעצמם להביע את דעתם ולהשמיע את הרעיונות ואת המחשבות שלהם בקול גם בחדרי ישיבות המקפידים על טמפרטורה מצמיתה.

גם אתם, לפני שתתחילו לעבוד בפרויקט האישי שלכם, סמנו ביומן תאריך – דד ליין – שבו תציגו את התוצאה מול שלושים אנשים לפחות (פומביות). כך תהיו מחויבים לתהליך ותדייקו את התוצאה. אנחנו טובים יותר כשמתבוננים בנו.

מה תלמדו בחדרי העבודה?

> על חשיבות הנמכת רעשים ופירוק היסודות של כל מה שהסתיר אתכם עד כה.

> כתיבה. תחקיר. כתיבה.

> למה הגדרת דד ליין וחשיפה פומבית קריטיות להצלחה שלכם.

> מיהו טאלנט לרגע ולמי ניתנה העל־זמניות.

> הסרת מחסום הבושה.

> מעבר לקוד מאמ"י – מה איכפת לך מה יגידו.

> כיצד מאתרים אג'נדה ולמה אנחנו צריכים אותה כדי להפוך לטאלנטים.

> כיצד נדיבות תהפוך אתכם למובילים ומשפיעים.

> כיצד מתמודדים המופנמים בעולם רועש כל כך.

> חרדת קהל: מאיפה היא באה ומתי היא הולכת.

> התמודדות עם תסמונת המתחזה. זה קריטי, התרכזו בשיעור הזה.

מה לא תמצאו בחדרי העבודה?

לא תמצאו סיסמאות והטפות. עצות "עשה ואל תעשה" יינתנו במשורה. אני יודעת שקל יותר לקבל רשימת משימות ופעולות אופרטיביות כמו בהרבה מספרי העיון שקראתם ועוד תקראו, אולם כאן לא תמצאו אותה מן הטעם הפשוט: לכל אחד מכם מערכת הפעלה שונה וכל אחת מכן נמצאת בשלב (פיזי, מנטלי, רגשי ורוחני) אחר בחיים. אני מאמינה באמונה שלמה ששיעור טוב, כמו סרט טוב ובוודאי שספר טוב, משאירים מקום למחשבות ולרעיונות שלנו (אני בטח אחזור על העניין הזה שוב ושוב).

גם לא תיתקלו בפתרונות אופרטיביים לשאלות חשובות כמו: מתי, איפה ואיך לפרסם? בדיגיטל, בפרינט, ברדיו או בטלוויזיה? כיצד לקדם הרצאה ומה התעריף הנכון עבורה? מה ללבוש להופעה מנצחת?

בספר נעסוק במהות, ובאמצעות הקריאה בו תלמדו מדוע חשוב כל כך: (1) להסיר חסמים; (2) לפעול בנדיבות; (3) להתעלם מביקורת משתקת; (4) להתמודד עם הבושה; (5) להבין שכישלון הוא לא היעדר הצלחה; (6) להכיר בערך של קדמת הבמה; (7) להנמיך רעשים; (8) לזקק את שורת החזון שלכם; (9) לאתר את מה שבוער בכם לשנות; (10) לכתוב את מניפסט חייכם – כל השאר יתגלגל מעצמו אל רגליכם.

רגע לפני שנתחיל אני מבקשת להתעכב רגע על גמישותו של המוח שלנו. המחשבות "אני לא עשויה מהחומרים הנכונים כדי להיות 'טאלנט' או "אין לי את התכונות הנדרשות לעמוד בקדמת הבמה" יעלו בכם כמה וכמה פעמים לאורך הקריאה בספר, וכבר בשלב זה חשוב שתבינו שמדובר במחסום שהוא בסך הכול הרגל מחשבתי, והרגל לא מגדיר אותנו. הרגל הוא בסך הכול מסלול סינפטי קבוע במוח. כדי להמחיש מהו מסלול סינפטי, נניח לרגע שלבר שבו אתם מבלים נכנסת חיה שמעולם לא ראיתם, משהו בין ארנב לכלב, בצבע סגול זוהר. בפעם הראשונה שהעיניים שלכם מתבוננות בחיה המוזרה הזאת נוצר הקשר הראשון במוח שמחבר אתכם אליה. עכשיו, היא מתקרבת אליכם, אתם מלטפים אותה והיא משמיעה קול מוזר. כעת נוצרים עוד ועוד קשרים במוח שמקשרים אתכם

סיגל אביטן (Sigal Avitan) היא יועצת מיזוגים ורכישות, יזמת סדרתית, סופרת ומרצה, ומייסדת Business Talent. הטקסט מתוך הספר להיות טאלנט, מהדורה חדשה.