לפני מהלך משמעותי אני מבקשת מהאדם שיושב מולי לקחת דף ועט ולכתוב את העקרונות שעליהם הוא אינו מוכן לוותר. בלי תנאי העסקה, בלי תרחישים ובלי רשימת משאלות, רק את הדברים שאם ייפגעו, העסקה כבר לא תהיה נכונה עבורו. הדף הזה נכתב בשקט, לפני שהמשא ומתן מתלקח, לפני שעורכי הדין מחליפים טיוטות, ולפני שכל אמירה מהצד […]
החוזה שבעל עסק כותב עם עצמו לפני שמתחיל המשא ומתן Read More »
יש מנהלים שממלאים את החדר בעצמם. הם שומעים רעיון חדש ומכניסים אותו מיד לתבנית מוכרת, נמנעים מלגלות כוכבים חדשים מפני שחשוב להם להישאר הכוכב היחיד, ומתעקשים על המילה האחרונה בכל שיחה. מבחוץ זה נראה כמו עוצמה, ובפועל, במרחב שמישהו השתלט עליו שום דבר חדש אינו מתפתח, ומי שממלא את החדר בעצמו נשאר עם חדר קטן.
הצמצום, תורת ניהול לחדר הישיבות Read More »
מקובל להניח שעסקה נופלת בגלל מחיר, בגלל תנאים או בגלל תזמון, ואלה באמת הסיבות המוצהרות ברוב המקרים. כשאני מסתכלת אחורה על משאים ומתנים שנתקעו רגע לפני הסוף, או על עסקאות שנחתמו יפה והשאירו אחריהן הרס, אני רואה תבנית אחרת. העסקה נשברה על הכלי שהיה אמור להחזיק אותה. שני מושגים שאני מביאה לחדר במקור הקבלי יש
אור וכלי, למה עסקאות טובות נשברות על האדם ולא על המספרים Read More »
בכל עסקה גדולה יש בדיקת נאותות. עורכי דין עוברים על החוזים, רואי חשבון על הספרים, ומומחים בודקים את הטכנולוגיה, את תיק הלקוחות ואת ההתחייבויות שלא נרשמו בשום מקום. כל הבדיקות האלה מכוונות אל החברה, וזה נכון וחיוני. הדבר היחיד שאיש אינו בודק הוא האדם שצריך לחיות אחרי העסקה, ובדיוק שם, לפי מה שאני רואה בחדרים,
בדיקת נאותות אנושית, הבדיקה שחסרה כמעט בכל עסקה Read More »
