תאודור רוזוולט נשיאה ה-26 של ארצות הברית אמר כבר ב1901- ואני מצטטת: "לא המבקר חשוב וגם לא זה המצביע על מעידת החזקים או על האופן שבו ניתן היה לעשות את הדברים טוב יותר. השבח לאדם בזירה, שפניו מכוסים באבק, זיעה ודם. זה שאינו מפסיק לשאוף, לטעות ולהחטיא שוב ושוב, משום שאין מאמץ מחוסר טעות או פן שלילי. אבל הוא שמנסה, שעושה, שיודע התלהבות, מחויבות וחתירה למטרה. הוא זה שיודע שבמקרה הטוב מחכה לו הצלחה גדולה ובמקרה הרע, אם ייכשל, לפחות עשה זאת מתוך תעוזה. כך מקומו לעולם לא יהיה לצד הנשמות הקרות, החוששות ומוגות הלב שלא ידעו מעולם ניצחון או תבוסה. 

 מה שמייחד את המנהלים המוכשרים שדוהרים קדימה, הוא היכולת המופלאה שלהם להסתכל לפחדים בעיניים ולראות מעבר. לקחת את הסיכון, לצורך הסיכוי והסיכוי גדול. כי מי שמתמודד עם החסמים שלו מרוויח בענק.

• אז איך אתם עושים את זה? איך מאתרים חומרים להרצאה מרתקת?

לפני שאתם יוצאים לדבר ולהתפרסם, שבו לאתר את האג'נדה שלכם, את הone LINER שלכם. עושים את זה באמצעות כתיבה..אתם תראו , זה פועל כמו קסם.

כשאנחנו יושבים לכתוב , צצים רעיונות ומחשבות, פתאום אנחנו מגלים שיש משהו שבוער בנו לשנות, משהו שתמיד היה שם. מיכאל אנג'לו אמר פעם שהוא לא מפסל, אלא חוצב באבן עד שמתגלה הפסל. זה בדיוק מה שקורה בתהליך הזה. משהו שיושב בפנים המון זמן ולא העזתם לחשוף מאלף סיבות- בושה, פחד, מה יגידו, וכו' פתאום יוצא החוצה והאנשים שישמעו אתכם יגלו בכם צד חדש ויהפכו למקדמי המטרות שלכם בלי שתבקשו. אתם תראו שאחרי שכתבתם את המניפסט שלכם, יבער בכם להוציא אותו לאור. ואז מתחילים לעשות חזרות ובחזרות האלה כדאי שתשמרו  על הסגנון האישי שלכם, אין חשוב מזה, הקהל שלכם מזהה זיוף מקילומטרים.