מה איכפת לך מה יגידו?

מאת סיגל אביטן
מה-אכפת-לך-מה-יגידו--סיגל-אביטן-מאמרים
אנחנו מתאימים את עצמנו למה שמקובל, אנחנו כל כך עסוקים באיך מה שאנחנו עושים, לובשים, אומרים, בוחרים, נראה מבחוץ, עד שאנחנו מפסידים את מה שאנחנו רוצים באמת. ואתם יודעים מה מצחיק? כל זה קורה כשבצד השני ישנם אנשים משוועים לחדשנות ותעוזה.

 אחיינית שלי סיימה לימודי אדריכלות פנים מייד התחילה לשלוח קו"ח למיילים של קרוב לארבעים משרדי אדריכלים ואף אחד לא ענה.

כשהיא סיפרה לי את זה הופתעתי מאוד וכמובן שהתגייסתי מייד לעזור. אני מכירה כמה וכמה אדריכלים, אבל במקום להרים טלפון ולבקש טובה, לקחתי את קורות החיים שלה וכתבתי אותם מחדש. השארתי את העובדות כפי שהן ולא ניפחתי כלום, פשוט תיבלתי בהומור ורגש את הפניה האישית, זאת שכתובה למעלה , שכולם כותבים בה כמה הם נחושים ופרפקציוניסטיים ובמקום זה כתבתי –  

שמי אוריה , אני בת 24, נולדתי בניו יורק, גדלתי בירושלים ואני גרה בתל אביב. יש בי נחישות של נזיר בודהיסטי ומוסר עבודה של רופא מציל חיים (מעולם לא החסרת יום עבודה אחד) ..

מאז נעוריי הפכו תחומי העיצוב והאומנות לדרך בה אני מתבוננת בעולם. אני מרגישה בת מזל שיש לי את היכולת להתפרנס ולנהל קריירה מתחום שמסב לי אושר רב.   

את שאר הפרטים הטכניים הידקתי ושלחתי לחבר טוב  שמנהל חברת כח אדם חדשנית ושאלתי מה דעתו, תוך שתי דקות הוא חזר אלי במייל וכתב שזה לא טוב ושככה לא שולחים קו"ח.

מייד אמרתי לאחיינית שלי-נהדר זה סימן מעולה, אם אף אחד לא שולח ככה קורות חיים, שלך בטוח יבלטו מתוך העשרות שהם מקבלים.

האחיינית שלי, התלהבה מהנוסח אבל לא הסכימה לשלוח אותו. היא כל כך חששה שיעשו ממנה צחוק ושתהפוך לקוריוז. אתם בטח יכולים להבין אותה, נכון? מי כותב על עצמו שהוא דומה לנזיר בודהיסטי? הסברתי לה שלאורך השנים קראתי מאות קורות חיים  ושאין משימה קשה מזו למעסיק ומספיק היה שמישהו ישלח מסמך שכתוב בפונט אחר, כדי להשיג בולטות .

לבסוף שכנעתי אותו וכמו שאתם כבר יכולים להבין הפידבקים התחילו לזרום אליה תוך פחות משעה.

אתם יודעים, זה סיפור על צעירה בת 24 בתחילת החיים, קצת מהססת, לא בטוחה, את החששות של תחילת הדרך כולנו מכירים.

אבל תכלס, הסיפור הזה הוא על כולנו. אנחנו יודעים מה נכון ומדויק עבורנו ובמקום פשוט לעשות אותו, אנחנו נותנים מקום מרכזי למה יגידו ,.

אנחנו מתאימים את עצמנו למה שמקובל,  אנחנו כל כך עסוקים באיך מה שאנחנו עושים, לובשים, אומרים, בוחרים, נראה מבחוץ, עד שאנחנו מפסידים את מה שאנחנו רוצים באמת. ואתם יודעים מה מצחיק? כל זה קורה כשבצד השני ישנם אנשים משוועים לחדשנות ותעוזה.

אהבתם? מוזמנים לשתף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email